פרשת טנטורה והדיון בנכבה באקדמיה בישראל

התעוררות הדיון באשר לאירועי טנטורה בשנת 1948 מזכירה שוב כי להיסטוריה של הנכבה הפלסטינית ומאורעות מלחמת 1948 יש היבטים החורגים מהדיסיפלינה שעוסקת בה ישירות. בכך ״טנטורה״ מחייבת התייחסות כוללת של האקדמיה בישראל.

ביום ראשון, 22 למאי 2022, קיימנו אירוע לציון יום הזיכרון לכיבוש הכפר טנטורה. העלנו לדיון רבדים שונים של התכחשות והכחשה העולים מן הפרשה. הכחשת הטבח והגירוש, הכחשת העדויות של תושבי ותושבות הכפר שלא חדלו לספר על החיים בטנטורה לפני הגירוש ועל העוול שנעשה להם/ן. הכחשת העדויות בעבודה האקדמית של תדי כ"ץ שנפסלה בגלל לחצים פוליטיים ומשפטיים מחוץ לאקדמיה ובתוכה. ההשתקה הנמשכת של חוקרים/ות וסטודנטים/ות המבקשים/ות לקדם את הידע על אירועי הנכבה הפלסטינית באקדמיה בישראל.

פוליטיקת ההכחשה של האקדמיה בישראל באשר לפרשת טנטורה ולאירועי הנכבה של 1948 לא צריכה להכתיב את אמות המידה ואמות המוסר של המחקר ההיסטוריוגרפי האקדמי. "אקדמיה לשוויון" מקיימת את האירוע כדי לפתוח צוהר לדיון אקדמי, תיאורטי, אינטלקטואלי ופוליטי מרחיב בתוך האקדמיה בישראל ומחוץ לכותליה.

בהנחיית: ד"ר אריז׳ סבאע׳-ח׳ורי ובהשתתפות:

העיתונאית חנין מג׳אדלה: סיפור טנטורה של סבתא שלי, ילדה בשנות העשרה ביום הטבח

פרופ' אילן פפה: הטבחת וגם התעללת?: מסע הייסורים של ניצולי טנטורה

ד"ר מנאר חסן: סמויות מן העין ופרשת טנטורה

העיתונאי וודיע עואודה: טנטורה, ים של זיכרונות.. ראי להיסטוריה של פלסטין